fbpx

בתור אחת שמכורה להסתגלות והטמעה של הרגלים חדשים, גם ההרגלים האלו שגרמו לי להרגיש כמו מבוגרת אחראית באו לי בדיוק בטיימינג הנכון בחיים שלי.
בתור ילדה לא חשבתי בכלל על איך זה להתבגר – פשוט התעסקתי במה שידעתי: הלכתי לבית ספר, נפגשתי עם חברות ושיחקתי במחשב. לא היה לי מושג מה זה עבודה או משכורת, לא הייתי רצינית לגבי שום דבר והחיים שלי היו דיי מונוטוניים.

רק בגיל 22 התחלתי לראות ניצוצות קטנים של התבגרות.
פתאום דברים שבעבר מאוד התלהבתי מהם התחילו לשעמם אותי, פתאום הייתי חייבת לתפוס את העצמאות הזאת שנזרקה אליי מכל כיוון – אם זה בצבא, עם ההורים או עם חשבון הבנק. לאט לאט שמתי לב שאני כבר לא באותו המיינדסט של הילדה שרק 
רצתה לשחק במחשב כל היום ולראות טלוויזיה – יש דברים מעבר והם הרבה יותר חשובים.

לאורך השנים אספתי הרגלים קטנים שבאמת ביגרו אותי וגרמו לי להרגיש כמו מבוגרת אחראית, ולא רק שהם ביגרו אותי – 
חלק מהם אפילו שינו לי לגמרי את החשיבה, והיום בגיל 25 אני יכולה להגיד שאני סוף סוף מרגישה שאני בשליטה על החיים שלי.

אז הנה ארבעת ההרגלים שגרמו לי להרגיש כמו מבוגרת אחראית:

מבוגרת אחראית

1. הפסקתי לצאת לברים / מסיבות.

מסיבות וברים מעולם לא היו ה Cup of tea שלי, אבל לפני שלוש-ארבע שנים זה כן היה חלק מהסופ"שים שלי עם החברים.
אני זוכרת שכן היה לי נחמד לצאת בימי שישי עד מאוחר כי בימי שבת הייתי מרשה לעצמי לישון עד 12 בצהריים, מה שלאט לאט
הפך להרגל של בזבוז זמן מוחלט.
זו הייתה התקופה שעשיתי את הצעדים הראשונים של פתיחת הבלוג (לא היה לי מושג מה יצא ממנו בכלל) והשקעתי בו את כל הזמן הפנוי שיכולתי למצוא לעצמי. אני זוכרת שהיה ערב שישי שחברים רצו לצאת, ואני אמרתי "אני לא יכולה, אני צריכה לסיים כמה דברים" – באותה התקופה לא רציתי לשתף את הקרובים אליי שאני מתכננת לפתוח בלוג, זה היה משהו ביני לבין עצמי.
ברגע שהתחלתי להתעסק יותר בבלוג, לאט לאט גיליתי שאני מעדיפה להישאר בבית ולהתעמק בו ולקום מוקדם בשבת בשביל להספיק דברים נוספים, במקום לצאת עד מאוחר, לשתות ולחזור הביתה עייפה.
זו הייתה הנקודה שבה הבנתי לראשונה שאני רוצה לעשות משהו משמעותי עם החיים שלי, ובאותה השנייה הפסקתי לצאת למסיבות וברים והתחלתי להתמקד בעצמי.

2. הפסקתי להתעלם מההוצאות והחיובים שלי.

אני חושבת שדיברתי על זה בהרחבה בניוזלטר שלי לפני חודשיים בערך, על כמה שהייתי ילדה בזבזנית וכמה לא היה אכפת לי מהכסף שעבדתי קשה בשבילו.
בתור נערה בת 19-20, אני מודה, ההוצאות שלי לא עניינו אותי כל כך. אם רציתי מוצר איפור או בגד מסוים – הלכתי וקניתי אותו.
לא חשבתי על כמה יש לי עכשיו בחשבון ומה החיובים שיש לי באשראי, פשוט סמכתי על זה שיש לי כסף וקניתי את רוב הדברים שרציתי. כמו שבטח הבנת, עם חשיבה כמו שהייתה לי אז זה היה רק עניין של זמן עד שהדברים יתחילו להסתבך.
אם בהתחלה לא נכנסתי לאפליקציה של הבנק כי זה לא עניין אותי, אחרי שנתיים של בזבוזים אני לא נכנסתי לאפליקציה של הבנק כי פחדתי לגלות מה מסתתר שם וכמה המצב שלי גרוע. הייתי בהכחשה מוחלטת, שאם אני לא נכנסת לאפליקציה ואם אני לא מודעת להוצאות ולחיובים שלי – אז זה בעצם לא שם. לא קיים מבחינתי! 
ואז קיבלתי שיחת נזיפה מהבנק, שיחת נזיפה מההורים שלי ואת ההבנה שאם אני לא לוקחת אחריות עכשיו – אני הולכת להיכנס עמוק לבוץ ולהיות במינוסים מטורפים בגיל 22. אז אזרתי אומץ ונכנסתי לאפליקציה, ומאז – לא רק שאני לא מפחדת להיכנס אליה,
אני מוצאת את עצמי בודקת את ההוצאות והחיובים שלי לפחות 3 פעמים בשבוע והיום אין סיכוי שאני לא אדע מה המצב הכלכלי שלי ואיפה אני עומדת. עוד דברים בהקשר הזה שלגמרי גרמו לי להרגיש כמו מבוגרת אחראית: התחלתי לנהל תקציבים חודשיים וכמובן – הצלחתי לצאת מהמינוס שרדף אחריי למשך 5 שנים.

מבוגרת אחראית

3. למדתי על פנסיות וביטוחים.

נכון שפנסיות וביטוחים זה הדבר שנשמע הכי משעמם בעולם? אז זה לא רק נשמע, זה באמת כזה, אבל זה עדיין חלק מאוד
חשוב מהחיים הבוגרים שלנו. 
איתי בתור ילדה / נערה לא ממש דיברו על כל העניין של פנסיות וביטוחים ולא הסבירו לי איך זה עובד ולמה זה חשוב ומצאתי את עצמי מתעלמת גם מזה. רק כשהתחלתי לעבוד בעבודות רציניות אחרי הצבא וכולם מסביב התחילו לדבר איתי על פנסיה – 
הבנתי שהגיע הזמן שאני אחקור על העניין הזה קצת בעצמי ואברר אילו פנסיות יש לי ומה מגיע לי כשיגיע זמן הפרישה שלי.
זה אחד הדברים שיותר גרמו לי להרגיש כמו מבוגרת אחראית כי פה אני באמת צריכה לקחת אחריות על עצמי בשביל עצמי.
אז הדבר הראשון שעשיתי זה להיכנס לאתר של הר הכסף ולבדוק איפה נמצאים כל החסכונות הפנסיוניים שלי והביטוחים שלי.
היום אני מבינה בזה יותר, מודעת לזה ולא מפחדת לדבר על זה עם אחרים.
מה שכן, אם יש אמהות שקוראות את הפוסט הזה עכשיו – הייתי ממליצה לכן לדבר עם הילדים שלכם על כל הדברים החשובים בחיים שלצערי לא מלמדים בבתי הספר, כמו פנסיות וביטוחים, וריביות בבנק.

מבוגרת אחראית

4. פתחתי עסק עצמאי.

נכון אין דבר שיותר זועק "אני מבוגרת אחראית" מאשר פתיחת עסק עצמאי?
שלא תביני לא נכון – שקשקתי מפחד כל הדרך אל פתיחת העסק ואני עדיין קצת חוששת (כי העסק ממש חדש!) אבל זה אחד
הדברים שהכי ביגרו אותי בעולם וגרמו לי להבין שהנה, אני עצמאית ואני משרתת אך ורק את המטרות של עצמי.
פתיחת העסק נתן לי בעיטה בטוסיק וגם לי לחשוב שכרגע רק אני אחראית על ההכנסה שלי, כלומר, אם אני לא אעבוד ואראה טלוויזיה כל היום ההכנסה שלי תהיה ברצפה, ושינוי החשיבה פה שיחק תפקיד מאוד גדול ורציני.
אמנם אני עדיין עובדת כשכירה בנוסף לעסק שפתחתי, אבל השינוי הזה גרם לי להתכונן לרגע שבו אני אהיה בעלת עסק עצמאית במשרה מלאה.
פתאום אני צריכה להתמודד עם לקוחות, חשבונות, קבלות, תשלומים, כספים… הדברים שחשבתי שהם הכי גדולים ומסובכים שיש ושהם הכי לא בשבילי כי מה אני מבינה בזה? אני סך הכל ילדה בת 25 – אבל ברגע שנכנסתי לזה הבנתי שזה לא קשור לגיל,
זה לא קשור לכישרון או למזל, זה אך ורק עניין של רצון, מוטיבציה ואהבה למקצוע שבחרת לעצמך.
היום אפשר לראות המון בעלי עסקים בני 17 שעושים את זה בצורה הטובה ביותר ולגמרי לבד.
אז עם כל החששות שהיו לי לפני ועדיין נשארו בי כיום – אני יודעת שהדבר הטוב ביותר שעשיתי בשביל העצמאות והבגרות שלי זה לפתוח את העסק שלי ולהיות הבוסית של עצמי.

מבוגרת אחראית

בתור מישהי שהמעגל הקרוב שלה מסתכל עליה כעל "ילדה" (לא רק משפחה, גם חברים…) הרגשתי את הצורך הזה לנבור בתוך עצמי ולהראות שגם אם הגיל שלי צעיר, אני כבר לא ילדה ואני לגמרי מישהי שמסוגלת להיות אחראית על החיים שלה ולנהל עסק.
אם גם את מתחברת לנושא הזה של ההתבגרות ועל "איך להיות בוגרת", אני אשמח שתכתבי לי בתגובות על משהו אחד שהרגשת שביגר אותך ושאת שמחה עליו.

אם אהבת את הפוסט, אל תשכחי לשתף אותו ברשתות החברתיות בעזרת כפתורי השיתוף המצורפים לפוסט 🙂

8 Comments

  1. תמיד הייתי אחראית אבל אני חושבת שמה שעזר לי להתבגר זה להבין שאפשר לסמוך על עצמי גם אם אעשה טעויות. אני חושבת שבמסגרת של הלימודים בבית הספר אף אחד לא מלמד אותנו לארגן לעצמנו סדר יום, לנטוע בנו תחושת אחריות ולקבל החלטות בעצמנו. זה אחד הדברים הבסיסיים בחינוך לפי דעתי, בעולם היום אנחנו יוצאים לעצמאות ולא יודעים מה לעשות עם עצמנו. בדיוק כתבתי על משהו דומה אצלי

    • מסכימה איתך לחלוטין.. הלוואי שהיו מלמדים אותנו על עצמאות בבית ספר, זה מידי כל כך חשוב שלחלק גדול אין באמת מאיפה להשיג אותו.
      כל הנושאים האלו של בנקאות, יזמות, פתיחת עסק, פנסיה, ביטוחים, להיות מודעים למה שמגיע לנו… חובה לדבר על זה וללמוד את זה.

  2. וואו, איזה פוסט אותנטי.
    אני בת 31 ולא יודעת אם אני מרגישה מבוגרת עדיין. לפעמים כן, ולפעמים לא. בדר"כ אני מרגישה מבוגרת כשאני עושה משהו שאמא שלי היתה עושה (מורגש בעיקר בגידול ילדים). אבל דווקא העסק הרגיש לי כמו גחמה של ילדה – שזה מה שאני רוצה לעשות ולכן אעשה את זה. אבל בינתיים זאת אחת ההחלטות הכי כיפיות שעשיתי.

    • איזה כיף שהתחברת 🙂
      אין ספק שלפעמים ההרגשה של ״להיות בוגרת״ היא סוג של
      טפיחה על השכם שאומרת שהנה, עכשיו אני אחראית על עצמי
      ואני אישה עצמאית ומחושבת – אבל גם ההרגשה הזו של להיות
      ילדה מביאה אותנו לסיטואציות שבתור בוגרות אנחנו לא באמת
      נדע להתמודד איתן. השילוב הזה בין שניהם זה האיזון המושלם בעיניי!

  3. פוסק שמתאר בדיוק את המחשבות והתכריכים שלי עם עצמי.
    בבית הספר ובתיכון מלמדים אותנו כל כך הרבה דברים שאין לנו צורך בהם כיום, אך לא מלמדים את מה שבתכלס בבסיס כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לדעת- התנהלות כלכלית עצמאית- ביטוחים, פנסיות, התנהלות מול מוסדות שונים, פתיחת עסק.
    וזה חבל מאוד. לי אישית גם לא היה איפה ללמוד את זה מההורים ואת העסק שלי פתחתי לבד בהחלטה עם עצמי, וסיפרתי עליו לחברים ומשפחה רק אחרי.

    • איזה כיף שאהבת והתחברת!
      אני כל כך נמצאת בראש הזה של להכניס נושאים חשובים
      כאלה למערכת החינוך ולבתי הספר, ואני מדברת על גילאי
      חטיבה אפילו ולאו דווקא תיכון.
      זו יכולה להיות מקפצה מטורפת לחיים האמיתיים וחבל
      שאין אפשרות לקבל את הידע הזה במסגרת של חוק חינוך חובה

  4. פוסט מעניין וחשוב במיוחד!
    ממש נהנתי לקרוא? וגם מאוד מזדהה עם מה שכתבת לגבי פתיחת עסק עצמאי, זה גם היה שלב מכונן בהתבגרות שלי 🙂

Write A Comment

נהנית מהפוסט?
אני מזמינה אותך להירשם לניוזטלר של That Gal
וליהנות מעוד מלא תוכן שיישלח אלייך ישירות למייל!
(בלי ספאם, מבטיחה)

 

 

הצטרפת למשפחת ThatGal בהצלחה!